<h1>ראב"ן סימנים רס"ט, ר"ע</h1>
<h2>דף מ:</h2>
בהמה שנחתכו, איזהו ארכובה, ג' ארכובות הן הנמכרת עם הראש מותרת ואחד למעלה הימנה (ונחית) [ואחת דאית בה] בוכנה ועייל באסיתא מהני תרתי חדא מינהון אסירא א"ד תרויהו אסירא אמר ר' חייא למטה דקתני כשירה [וכו'] ואמר עלה בסיפא רב פפא מתני הכי אמר רב יהודה א"ר חייא למטה דקתני כשירה למטה מארכובה [ומצומת הגידין] דצומת הגידין בארכובת אמצעי קביעי דהוה ליה ההוא דלמטה מכולהו הנמכרת עם הראש וכשנחתכה כשירה, והנך תרתי עילייתא שנחתכה אחת מהן פסולה, והכי מסקנא דמילתא דהילכתא וכן פסק רב האיי גאון. בהמה שנחתכו רגליה וכו' רגליה האחרונות מן הארכובה למטה כשירה למעלה מן ארכובה טרפה ובאיזו ארכובה אמרו בארכובה הנמכרת עם הראש, כי ג' עצמות ארוכות יש בירך, העליון הוא הקוליות שעליו מסובב השופי שקורין פילפא בלעז, ולמטה הימנו עצם ארוך שקורין צנקרון בלעז שעליו הבשר, וביניהם יש עצם קטן הנקרא ערקום ומקום זה ערקום בגמל ניכר שבולט לצד חוץ למאוד, והיינו דתנן בבכורות [מ':] זנב העגל שאינה מגעת לערקום הוי מום, ותנא האי ערקום דתנן הוא קפץ העליון פי' ערקום העליון וכנגדו בגמל ניכר שבולט, ולא קפץ התחתון כאשר נפרש, ולמטה מהן עצם של רגל הנמכר עם הראש, ויש בין עצם התחתון שהוא הרגל לעצם של צנקרון שלמעלה הימנו עצם קטן והוא נקרא נמי ערקום והוא קפץ התחתון, ואם נחתכו רגליה מן הערקום התחתון ולמטה דהיינו בארכובה הנמכרת עם הראש כשירה, ואם למעלה מן הערקום נחתכה ברכובה אמצעית טריפה. וכן אם ניטל צומת הגידין שהוא סמוך לערקום זה בתחילתו של עצם אמצעי בלא רכובה שלא נחתכה הרכובה אלא הגידין לבדן טריפה, והיינו דאמר דעילוי ערקומא למעלה ממנו בסמוך היכא דפרעי טבחי שפותחין הבשר שם להוציא הגידין שצומתין שם בעצם צנקרון ועל ערקום עצמו לא פרעו וממקום שצומתין דהוא סמוך לערקום התחתון ועד מקום שמתפשטין ומתרחקין זה מזה בתוך הבשר הוי צומת הגידין ונטרף בנטילת כולו או רובו. ושיערו מן הערקום התחתון ולמעלה לצד הגוף ד' אצבעות (כשירה) [טריפה] ומד' אצבעות ולמעלה אם ניטלו או נפסקו כשירה, ובבהמה דקה כל זמן שבולטין שאין נבלעין בתוך הבשר הוי צומת ומיטרפא בהו דהיינו סמוך לערקום התחתון שאין שם בשר אלא גידין וקרום עליהן ובתר דמיבלעי בבשר ל"ה צומת ולא מיטרפא ואפילו כי בליטי ל"ה צומת אלא אותן שהן קשין ועבים ולבנים אבל אותן גידין שהן רכין ודקין ואינן לבנים ל"ה צומת הגידין למיטרף. וזיגי לא הוי גידין. וג' גידין יש בבהמה דמטרפא בהו בפסיקתן או בנטילתן, חד אלימא הוא אותו הגדול שאינו נדבק לעצם שנוקבין אותו ומשימין בתוכו מוט לתלות הבהמה, ותרי קטיני הסמוכין לעצם ונדבק בו והם אותן שהן עבים וקשין ולבנים, אי איפסיק אלימא הא איכא רוב מניין הם השנים וכשירה, אי איפסיקו קטיני הא רוב בניין קיים הגיד הגדול וכשירה, אי איפסיקו כולהו או רובו של כל אחד טריפה. תשובת הגאונים. ודקאמר אין אומרים בטריפות זו דומה לזו ואל תתמה שהרי חותכה מיכן ומתה וחותכה מיכן וחיה, אי אתה מוצא אלא בשוק ובירך שבשר של שוק ושל ירך תחילת בשר של ירך כלפי עגבות בשר בלא גידין וסופה של ירך הדבוקה [בשוק] יש בה גידין, ואע"פ שיש מנהגה של בהמה למטה כשרה למעלה טריפה, כאן איפכא חותך בשר של ירך למטה שיש בה גידין מתה וטרפה למעלה בבשר כלפי עגבות מקבלה רפואה וחייתה, ודוקא דלא נשבר עצם אלא בשר לבדו. וכן בשר של שוק אם חותך מחציו ולמטה עד שמגיע כנגד הרגל שיש בו ג' גידין מתה וטרפה, ואם למעלה שיש בו בשר עבה כלפי עגבות רכובה מתרפאה וחייתה, וכן הורה מר רב האיי גאון.
